זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

נמצא, מתוך ניסיון קליני, שפציינטיות שאובחנו כסובלות מהפרעות דיסוציאטיביות קשות משתמשות במימד היצירתי יותר מאשר פציינטיות אחרות, כאשר מדובר בטיפול פסיכותרפי רגיל ולאו דווקא בטיפול באמצאות אומנות (כהן).פציינטיות אלה נמצאו כאנשים עם יכולת ויזואלית טובה שמוסברת גם על ידי ההתנסות הטראומטית שעברו. במשך תקופת ההתעללות היה עליהן להיות כל הזמן בשליטה על המראה, ההתנהגות, ההרגשה ויכולת ההגנה שלהן על עצמן.כמו כן, רוב זיכרונות ההתעללות נשמרים אצלן בצורה של דימויים, ולכן אופן ביטוי ויזואלי של אותם זיכרונות ודימויים יתאים להן.

אומנות ויזואלית, מעצם טבעה, מכילה רבדים רבים שונים. קו, צבע, צורה, שימוש במרחב, כל אלה יוצרים סימבולים ומבנים היכולים לגלם באופן סימולטני מגוון של משמעויות ומסרים. ככל שמגוון החומרים העומד לרשות המטופלות רב יותר, כך ניתנות אפשרויות ביטוי שונות לפצלים השונים. צריך לזכור שפציינטיות אלה, עד כמה שהן יצירתיות, אין ברשותן בד"כ הידע כיצד להשתמש בחומרים באופן מקצועי, ולכן החשיבות למשמעות האיכויות השונות של החומר. השימוש בחומרים הוא אופן יעיל להחצנת העולם הפנימי והסימלי מאוד של DID באופן שעשוי לאפשר את הבנתו ע"י אחרים.

היצירה היא אופן ביטוי בלתי מילולי, לעיתים סימבולי, ובשל כך בלתי מאיים, המאפשר להגיע עמוק לאותם רגשות קשים עמם יש להתמודד במסע הארוך לחיפוש העצמי. באמצאות היצירה של מטאפורות, זיכרונות ורגשות, נעשה משהו אקטיבי, פעילות המאפשרת לא רק לספר על מה שקרה, אלא ליצור משהו שיתקף את אמיתותם של הזיכרונות, כפי שנחוו ע"י הפציינטיות.

קומוניקציה - היצירה היא אמצעי יעיל בשביל הפצלים השונים לקומוניקציה בינם לבין עצמם ובינם לבין התרפיסט, במיוחד בשלבי התרפיה הראשונים, בהם יהיו פצלים שיחששו לתאר באופן מילולי אפילו פרטים קטנים אודות עצמם או אחרים. שבל היותה בלתי מאיימת, מאפשרת היצירה מגע וקשר עם החלקים המאויימים ו\או הילדיים של האישיות. במיוחד יכולים לעשות בהן שימוש חלקים- פצלים שהושבעו לקשר של שתיקה באיומים שונים, לפעמים עד כדי איומי מוות, גם כאלה שאינם יכולים לספר את סיפורם מחשש שלא יאמינו להם.

שיתוף פעולה - היצירה מאפשרת דרך של שיתוף פעולה בין קבוצות של פצלים המעונינים לחבור יחד על מנת לספר על אירוע התעללותי. כאשר פצל אחד מצייר מקרה, או מעביר אינפורמציה זה יכול להוות טריגר לחילוף ופצל אחר יופיע וימשיך את תהליך מסירת האינפורמציה, בין ביצירה ובין באופן אחר. יש פשרות שהמצב יהווה טריגר לחילוף ויופיע פצל מכחיש, מחבל או הורס. במקרה כזה יבוא לידי ביטוי דווקא הקונפליקט הפנימי שמביאה אליו החשיפה לאינפורמציה שלא הייתה נגישה קודם לכן. הזדמנות כזו מאפשרת גם לפציינטית וגם לתרפיסט לצפות בתהליכים פנימיים שעוברים עליה. יצירות אחרות שניתן למצוא אצל פציינטיות אלה הן היצירות שנועדו להסתיר את הסימפטומים הן מהמטפל והן מהפציינטית עצמה. ניתן למצוא עבודות מוצפנות המאפשרות שמירה על סודיות.

הבעת רגשות - היצירה משמשת גם כאמצעי להבעת רגשות, גם כאלה שהפציינטית לא יכולה לבטא בכל דרך אחרת. במקרים כאלה, הפעילות היצירתית עצמה ומתן הביטוי למצב הרגשי, מאפשר לפציינטיות גם אם באופן לא מודע,להחצין את האינפורמציה ולרכוש MASTERY על חוויה פנימית והחומר הטראומטי. הפצל שמבטא את הרגש ביצירה יכול לעשות זאת גם עבור פצלים אחרים, כאלה שאינם מסוגלים להיות שותפים בחשיפת האינפורמציה, אם מתוך חשש וחוסר אמון ואם מפני שהאינפורמציה עדיין אינה נגישה אצלם.

אפשרות להתבוננות מבחוץ - היצירה יכולה לשמש גם כאמצעי המדריך אותם לפצלים שאינם יכולים להביע רגש מסוים, כיצד לעשות ו\או לעשות זאת. גם דרך התבוננות מבחוץ, כאשר היצירה בוצעה ע"י פצל אחר, בדרך של העברת אינפורמציה, וגם בדרך של שיתוף פעולה בין הפצלים תוך כדי היצירה. הפצלים שמתבוננים מבחוץ על התהליך היצירתי, התכנים והאמוציות שהוא מעלה, יכולים להגיב בדרך של התפעמות, התפעלות, התפלאות על נוכחותה של אינפורמציה כזו אצל פצלים אחרים. התבוננות ביצירה מוכנה יכולה לאפשר לפצלים שלא היו מעורבים בתהליך היצירתי, לחוות את דעתם, להוסיף או לשנות אינפורמציה מתוך נקודת ראותם.

היצירה כהזדמנות לוונטילציה- היצירה משמשת גם כהזדמנות לוונטילציה וריכוך של רגשות קשים שאין בידי הפציינטית אפשרות להתמודד אתם, כאשר הם מופיעים בצורה הגולמית ובעוצמה האצורה בהן. האפשרות לחזור ולהביע באופן לא ורבלי, סימבולי ומרוחק, עד שהיא מגיעה לאפשרות להתמודד עם החומר באמצעים אחרים כמו יכולת ביטוי ורבלי וישירה, שיתוף של הפצלים האחרים באינפורמציה, שיתוף התרפיסט, ועיבוד מודע וקוגניטיבי.

היצירה כהזדמנות לעבודה קוגניטיבית- REFRAMING- התרפיסט יכול להשתמש ביצירה או ברגשות שעולים מתוכה, כהזדמנות ל-REFRAMING של רגשות שליליים שבאים לידי ביטוי ע"י הפציינטית. זוהי הזדמנות לאישוש,לאישור, ולעבודה קוגניטיבית שיכולה לאפשר לתרפיסט להשפיע ולשנות את נקודת המבט של הפציינטית לגבי חוויותיה הרגשיות כלפי זיכרונותיה שעולים ביצירה.

היצירה כאמצעי שמפחית תלות בתרפיסט- ברוב המקרים משתמשת הפציינטית בדרך של יצירה כאמצעי להתמודד עם רגשות וזיכרונות שעולים מחוץ לשעה הטיפולית. היצירה יכולה להיות התנהגות ספונטנית של הפציינטית,במיוחד אם זו הייתה דרך הבעה שלה גם לפני שהתחיל התהליך הטיפולי, או אמצעי מכוון ע"י התרפיסט. יש פעמים שמתוך מצוקה, יוצרת הפציינטית קשר עם המטפל מחוץ לשעה הטיפולית, ואז, אחת משתי האפשרויות להקל עליה היא להפנות אותה ולרתום אותה לתהליך היצירתי. זו יכולה להיות דרך עצמאית להתמודדות מיידית עם המצוקה, שאינה מחייבת את נוכחות המטפל.

היצירה כאמצעי להכרות עם פצלים שונים- יש מקרים בהם הפצלים השונים קשורים או משתחררים בשעות שונות של היום והלילה, קשה לפגוש אותם ישירות בזמן הפגישה הטיפולית. יש פצלים שהפציינטית חווה את קיומם דווקא בשעות הקטנות של הלילה או בשעות בין הערביים, השעות בהן נעשתה ההתעללות. האפשרות שניתנת לאותם פצלים ליצור בזמן שהם עולים ויוצאים, נותנת הזדמנות למערכת כולה, כמו גם למטפל, להכיר בקיומם, להבין את רגשותיהם ולהיות עדים לחוויות ולזיכרונות שהם נושאים.

ניתוב רגשות של הרס עצמי- היצירה כאמצעי הגנה.

במשך התהליך הטיפולי, וככול שהוא מתקדם, הקשיים העומדים בפני הפציינטית בקבלת האינפורמציה, בהשלמה עם ההיסטוריה שלה, בהתמודדות עם ההשפלה, הבזוי העצמי, הקשיים בבניית זהות חדשה, כל אלה מביאים לרצון כמעט בלתי נשלט להרס עצמי. במצבים כאלה, עומדת האפשרות היצירתית כאמצעי הגנה המאפשר מצד אחד להביע הצורה חזקה ומשמעותית את אותם רגשות עזים, ומצד שני, אינה מעמידה את הפציינטית בסכנת חיים.

אמצעי לבניית ערך עצמי והשגת סיפוק עצמי- ככול שהמעורבות של הפציינטית ביצירה גדולה יותר, כך יש סיכוי רב יותר לאפשרות שהתהליך היצירתי יביא לסיפוק והקלה, ובכך יחזק את המשך השימוש בו. כמו כן, ככל שתרבנה היצירות, כך תגדל האפשרות של הפציינטית ליצור לא רק מתוך מצוקה נוראה דימויים שירתיעו אותה, אלא אפשר יהיה לצפות גם ליצירות שתתגמלנה אותה מבחנה אסתטית, שתשמע חיזוקים מהסביבה החיצונית על יצירותיה.

איכות החומר – חימר או פלסטלינה- השימוש בחימר מערב מגע וקשר פיזי עם החומר בזמן העבודה. הפציינטית יכולה לערב בתהליך גם כוח פיזי. חלקים ילדיים מקבלים כאן רשות למרוח, להתמרח, למעוך, להכות לחתוך, לדקור-פעילויות שאולי לא היו אפשריות בילדות. החימר מאפשר גם להיות בשליטה בזמן הפעילות הרגרסיביות הנ"ל. החימר מאפשר ליצור באופן תלת-ממדי, מוחשי, דמויות ומצבים שתוך כדי הבעת הרגשות כלפיהם ניתן לשנתם, לפרקם,להרוס ולבנות מחדש.

מתן אינטרפרטציות - לפי הנ"ל אין התרפיסט רשאי לתת אינטרפרטציות ליצירות של הפציינטית מכמה סיבות:

מה שרואה התרפיסט ביצירה, לא בהכרח ידוע או מובן למטופל.

המטפל אוגר אינפורמציה מיצירותיהם של פצלים רבים. ככזה, הוא יכול לראות ביצירה אינפורמציה שעדיין לא הובאה לידיעתו של הפצל היוצר. יתכן, שאותו פצל יוצר עדיין אינו מוכן ולא בשל לקלוט אינפורמציה כזאת.

לא משנה כמה אינפורמציה מקבל המטפל ובאמצעות אילו אופנים, זו לא חייבת להיות התמונה המלאה והשלמה של החוויות והזיכרונות. אלה יכולים לעלות ולצוץ במשך מספר שנים והתמונה המלאה תתברר בהדרגה.

לכן, מתן אינטרפרטציה מצד המטפל יכולה להתבסס על מידע שקבל בעבר, בעוד שביצירה יכולה להופיע גם אינפורמציה חדשה.