זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

הכרעת דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (תפ״ח 42094-1-14/ פס״ד) שכתב השופט ציון קפאח עוסקת רבות בחוות דעת מומחה שהגשתי בעניין מצבו הנפשי של הנאשם. חוות דעת זו התמקדה בהפרעה דיסוציאטיבית שלמרבה הצער איננה מוכרת לעומקה על ידי מומחים רבים בתחום בריאות הנפש בישראל, לא כל שכן על ידי עורכי הדין או השופטים כאן.

חוות דעתי שהונחה בפני בית המשפט התבססה על ממצאים אבחוניים שיכולים להטיל אור על התנהגותו המוזרה של הנאשם ובהם ראיות לחוויות של בלבול בתחושת הזהות, ריבוי זהות, אמנזיה, דפרסונליזציה ודראליזציה – כולם תסמינים המאפיינים הפרעה דיסוציאטיבית קשה כמו הפרעת זהות דיסוציאטיבית. הנתונים שהועמדו לרשותי לא הושפעו מכוונות סילוף על מנת להתחמק מעונש מכיוון שנוצרו קודם למעשה הנאשם. הממצאים לא עמדו לפני מומחי התביעה כשכתבו את חוות דעתם. חומרים אלו היוו תשתית עובדתית חשובה להבהרת התנהגותו המוזרה של הנאשם. אין לתופעות הפסיכולוגיות העולות מהחומרים הללו כל הסבר סביר אחר זולת האפשרות שהנאשם סובל מהפרעה דיסוציאטיבית קשה.

אבחון של הפרעת זהות דיסוציאטיבית דורש תנאים מיוחדים. זו היא בדרך כלל הפרעה נסתרת והביטויים הגלויים שלה, כפי שמתוארים במדריך ההפרעות הנפשיות ה DSM, נחשפים לרוב בתוך מערכת של יחסי אמון שלא יכולים להיווצר במפגש חד-פעמי כמו זה המתקיים בהסתכלות פסיכיאטרית או בראיון בבית המעצר. מסיבה זו, גם אני, כמו מומחי התביעה, לא אבחנתי הפרעה זו בתנאים שנוצרו, אבל העליתי חשד סביר להפרעה. חשד שמצדיק המשך בירור. בגלל תנאי האבחון המשפטי הלקויים היה מקום, לדעתי, לתת משקל רב לתוצרי הכתיבה והציור של הנאשם שנותחו בחוות הדעת. חומרים אלה נוצרו באופן ספונטני וכהגיגים אישיים זמן רב לפני מעשי הנאשם - ולכן הם מהווים אשנב מהימן לנפשו.

הפרעות דיסוציאטיביות ופוסט-טראומטיות הן מורכבות ומסובכות להבנה משפטית בגלל הסתירות שבהן. לדוגמה: אנשים יכולים לסבול בו זמנית מזיכרונות טראומה וגם מקושי לזכור היבטים חשובים של אותם זיכרונות עצמם, אנשים יכולים לזכור שפעלו בזירה מסוימת אבל גם לדווח כי לא הם ביצעו פעולות באותה זירה למרות שעדי ראיה צפו בפעולותיהם אלה.

בית המשפט עמד מול עושר נתונים סותרים, לכאורה, אבל במקום להתמודד עם המורכבות שבמציאות הנפשית של הנאשם, בחר בפירוש פשוט והתעלם בפסיקתו מעובדות שלא הלמו את המסקנה שאליה שאף להגיע.

זכותם של הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות להיות מאובחנים כראוי, לזכות לטיפול הולם ולזכות ליחס הוגן בבתי המשפט. מסיבה זו אמשיך להיות מחויב לייצג את התחום ולפעול להכשרה ולהנחלת ידע לאנשי בריאות נפש ולשופטים כאחד.