זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

1.8.11

היום התפרסם בעיתון הארץ מאמר ובו דיוח כי מדענים ישראלים הצליחו להוריד מאוד את הסיכוי ללקות בהפרעת דחק-פוסט-טראומטית לאחר הזרקת ההורמון קורטיזול, זמן קצר לאחר החשיפה לאירוע המאיים (לכתבה בהארץ לחצו כאן). זכור לנו, כי במלחמת לבנון השניה הסתובבו הרופאים בחדר המיון עם מזרקי וואליום וממש הרדימו את נפגעי החרדה במינונים גבוהים של התכשיר. לא פורסמו כל ראיות שטיפול כזה עזר והדאגה של חלק ממומחי הטראומה ששהו אז בחדר המיון הייתה שטיפול כזה לא מאפשר עיבוד של החוויה הטראומטית וגם לא פוגם בתהליך הביוכימי של היווצרות ההפרעה.

המחקרים האחרונים בדבר התערבויות תרופתיות קרוב למועד החשיפה, עולות בקנה אחד עם הידע הקיים, שהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית רגישה לא רק לכמות הטראומה אליה נחשף האדם, אלא גם לחלוף הזמן מאז הופיעו התסמינים ועד להתערבות הראשונה. משהו קורה ברמה הביוכימית לזיכרון הטראמטי די מהר, ואם הנפגע חווה מצוקה חרדתית גבוהה שלא נרגעת באופן טבעי, ההפרעה הפוסט-טראומטית ממש נצרבת, בצורה ביוכימית, בנתיבי העצב המוחיים ומקשה על עיבוד החרדה והפלאש-בקים והפיכתם לזיכרון רגיל.

חשוב לזכור כי הפרוטוקולים הטיפוליים לדחק חריף כוללים גם התערבויות  פסיכולוגיות כמו EMDR (טיפול המאפשר עיבוד הטראומה באמצעות גריה דו-צדדית של המח, בד"כ על ידי תנועות עיניים מצד אל צד). יחד עם זאת, ההמלצות עד כה, היו לא לעשות דבר ביומיים הראשונים משום שהתסמינים בתקופה זו נחשבים לתגובות נורמאליות. עכשיו נשאלת השאלה, מי יקבל את הטיפול החדש? כל מי שנחשף לאירוע טראומטי? והרי המחקר מראה לנו כי 2/3 מהנחשפים לא יפתחו שום תחלואה פוסט-טראומטיתֿ. זה אומר שהתערבות מניעתית עם כל מי שנחשף לטראומה עלול להוות בזבוז משאבים עצום. תארו לעצמכם מצב של התקפה על העורף האזרחי, כמו שצופים לנו במלחמה הבאה. האם הזריקות המניעתיות תנתנה לכל האוכלוסיה? הרי 2/3 מהאוכלוסיה לא היו מפתחים פוסט-טראומה גם בלי הזריקות.

המחקר העתידי יצטרך לסייע למומחים לאתר בצורה טובה יותר מי מבין האנשים במצוקה מיד לאחר חשיפה לטראומה הם בסיכון הגבוה לתחלואה. אלה יהיו האנשים שראוי לתת להם את זריקת המנע.

26.7.11

חלפו כמה ימים מאז הטבח באוסלו והעיתונות העולמית כבר עוסקת במצבו הנפשי של  רוצח ההמונים ברוויק (למשל כתבת ה בי בי סי כאן). יש כמה סיבות לחיפוש הסבר של תחלואה נפשית אצל הרוצח. ראשית, מאחר והודה במעשים (אך לא באשמה) קו ההגנה היחיד שנותר לו הוא חוסר אשמה בגלל תחלואה נפשית. אבל, לדעתנו, החיפוש אחר הסבר פסיכולוגי למעשה הנורא קשור גם בחוסר היכולת של האדם לקלוט רמה כזו של שנאה. ההנחה היא שכדי להרוג כל כך הרבה נערים ונערות מטווח קרוב צריך להיות אדם מופרע בלי לב ומצפון, פסיכופאת חולני. האמת היא שזה לא חייב להיות כך. נסיבות שונות  יכולות להוציא מבני אדם רוע בלתי יתואר. זכור הניסוי המפורסם של זימברדו בסטנפורד, כמדומני, שבו סטודנטים לפסיכולוגיה שהשתתפו במשחק תפקידים בו שיחקו סוהרים, הראו התנהגויות סדיסטיות ספונטאניות כלפי סטודנטים אחרים ששיחקו תפקידי אסירים. הניסוי הופסק בגלל שהאכזריות  של הסטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטה היוקרתית - פשוט החלה לצאת משליטה. מה שהסביר את האכזריות, היתה הסיטואציה, לא אישיות הסטודנטים המתעללים. המצב הזה מוכר לנו: טיפלנו במשרדנו בעבר בלא מעט חיילים שבתוקף תפקידם הפעילו התנהגויות אכזריות כלפי פלשתינאים, התנהגויות שלא עלו בקנה אחד עם דפוסי התנהגות הקודמים שלהם. ואי אפשר שלא להדרש לאם כל האכזריות: השואה. גם מחוללי השואה היו אזרחים גרמנים רגילים, ואפילו מנהיגי הנאצים שנבדקו במשפטי נירנברג היו אנשים נורמאליים.

השנאה לאחר יוצרת דמוניזציה ודה-הומניזציה של הזולת. יתכן שחלק מהקוראים זוכרים את הביטוי של רפול שכינה, בשעתו, את הערבים "ג'וקים". ברגע שהערבים הם  "ג'וקים" אמור  הקושי הרגשי או המוסרי למחוץ אותם להעלם. זה מה שהיה כנראה במקרה של ברויק. הוא התבטא נרחבות בגנות הזרים והמוסלמים בנורבגיה ובגנות השמאל בארצו, והוא עשה את מה שראה כמתחייב מאמונתו. השמדת "מקקי" השמאל המסוכנים שמוכנים לאפשר את הגרוע מכל: חדירה של אלמנטים כהי עור ובעלי אמונה אחרת לארצו צהובת השיער וצחורת העור. למרבה המבוכה, ברוויק, הביע  פעמים רבות בכתביו הערצה לימין הישראלי.

22.7.11

 המחקר בפסיכותרפיה מראה שצורות שונות של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive-Behavioral Therapy - CBT) מהוות טיפול מועדף למגוון של בעיות פסיכולוגיות.  הביטוי "טיפול מועדף" מתייחס לכך שבהשוואה לשיטות טיפול אחרות, יש לטיפול כזה ראיות מחקריות טובות יותר ביחס ליעלותו בטיפול בבעיה המוצגת. מטרת ה CBT לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות (כמו שינוי הרגלים לא רצויים), רגשות (כמו בבעיות של דכאון חרדה) ובמחשבות (כגון לימוד שינוי מחשבות המעוררות מצוקה ופתרון בעיות). המטפל מסייע למטופל לגלות את המשמעויות והפירושים שהוא נותן לבעיותיו ומאתר את אותן משמעויות מוטעות או לא-רציונאליות המייצרות את המצוקה או משמרות אותה.  CBT אינו מתמקד רק בדיבור אלא גם בתרגול ובהתנסות תוך שיתוף פעולה הדוק בין המטפל למטופל.  על אף שהתהליך הטיפולי ממוקד במטופל כאדם שלם ולא רק בבעיה ממנה הוא סובל, הטקטיקה הטיפולית היא לרוב ממוקדת בבעיה המוצגת. הציפיה מן המטופל בשיטת טיפול זו היא שיהיה פעיל ויתרגל גם בין הפגישות את המשימות השונות המוטלות עליו. הסגנון הטיפולי ב CBT הוא סגנון אקטיבי, יוזם ואסטראטגי. כלומר, הטיפול מכוון ליעדים ברורים מראש ונעשה בדרכים המותאמות ליעדים אלה. המטפל עשוי להחוות כדוחף ומאיץ לקראת השגת שינוי תוך העצמת המטופל וסיוע לו לפיתוח שליטה עצמית טובה יותר בחייו. הטיפול מתקדם בצעדים קטנים וברי-השגה תוך התאמה גמישה של עקרונות הטיפול לבעיות המיוחדות שבפניהן ניצב המטופל ולצרכיו היחודיים.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא, בדרך כלל, קצר טווח בהשוואה לשיטות טיפול אחרות והמטופל יכול, לרוב, לחוש תוך מספר מפגשים אם הוא מתחיל להפיק תועלת מהטיפול. בין סוגי הבעיות הפסיכולוגיות שבעבורן יש הוכחות מוצקות כי CBT הוא הטיפול המועדף, ניתן למנות: הפרעות חרדה שונות כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות שינה, הפרעות בתפקוד המיני, הפרעות התנהגות אצל ילדים, הרטבה והתלכלכות, הפרעת אישיות גבולית וכן בעיות הקשורות בהרגלים בעייתיים כמו: עישון, אכילה או כסיסת צפורניים.

בישראל פועל ארגון מקצועי בשם האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (איט"ה) המספק לחבריו הכשרה, ימי עיון והשתלמויות בתחום.

16.7.11

הטיפול בסיוטי לילה לא מתרחש במעבדות שינה, אלא נעשה עם מטופלים ערים במהלך פגישת פסיכותרפיה. הטיפול פותח על ידי ד"ר ברי קרקוב (Barry Krakow) מהמכון לשינה ובריאות האדם באלברקורקי שבמדינת ניו-מקסיקו, ארצות הברית. ד"ר קרקוב, העביר השבוע בתל אביב סדנה בת יומיים להכשרת מומחי שינה וקלינאי טראומה לטיפול בהפרעות שינה, בכלל, וסיוטי לילה, בפרט. הטיפול שמציע קרקוב הוא ממוקד, קצר, אינו עוסק בעיבוד טראומות, כלל, והא כל כך פשוט עד שהוא עשוי לעורר תמיהה בקרב מטפלים מסורתיים שרגילים לפרש חלומות, לראות בהם ביטויים סמליים עמוקים ותסמינים שאין משמעות לשינוי שלהם ללא החלמה מן הפתולוגיה הפוסט-טראומטית שעומדת, בדרך כלל,  ברקע סיוטים רבים.

את הויכוחים התיאורטיים בדבר תוקף הגישה של קרקוב צריכה לסיים סדרת מחקרים המראים לא רק ששיטת טיפול זו אפקטיבית בהפחתת סיוטי לילה, אלא שהשיטה גם תורמת להפחתת תסמינים  פוסט-טראומטיים פולשניים, המנעותיים, חרדתיים ודיכאוניים. בפועל, קרקוב מבקש ממטופליו  לכתוב תסריט שבו הם משנים באופן כלשהו, על פי בחירתם, את סיפור הסיוט. הוא מציע למטופליו לתרגל אחר כך בדימיונם, מדי יום את החלום החדש במשך 10 דקות בזמן נוח להם. קרקוב עובד עם מטופלים בפורמאט קבוצתי ובמהלך 4 מפגשים בני שעתיים הוא משיג את האפקט הטיפולי. בדיקות מעקב מחקריות שפרסם, מראות שאפקט הטיפול נשמר במשך חודשים לאחר ההתערבות.סיוטי הלילה פוחתים, איכות השינה משתפרת וחלה הטבה גם בתחלואה הנפשית שברקע הסיוטים. יש להניח שמטופלים לומדים להפעיל את העיקרון הפשוט ביחס לסיוטים נוספים, אם הם מופיעים בהמשך, ובכך ממשיכים בטיפול בעצמם מעבר להתערבות הטיפולית הפורמאלית.

10.7.11

הניו-יורק טיימס פרסם לפני כמה ימים כתבה במוסף הבריאות שלו על טיפול נפשי באמצעות האינטרנט. הנושא אינו חדש משום שסוגיות של טיפול באמצעות הטלפון כבר נידונות בפורומים מקצועיים כמה עשרות שנים.  יחד עם זאת, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת כיום למטופל להכניס את המטפל באופן וירטואלי ממש אל תוך חדרו בלי צורך לעזוב את פתח הבית. שירותי שיחות הווידיאו המוצעות ב Gmail וב Skype מאפשרות למעשה לכל מטפל ולכל מטופל המצויידים במיקרופון ובמצלמה (ציוד סטנדארטי וזול המהווה חלק אינטגראלי של מחשבים ומסכים רבים, כיום) לראות זה את זה כמעט בגודל טבעי ולשוחח בנוחות. נכון, שלקשר הבלתי אמצעי ולנוכחות הפיזית יש ערך מוסף מסויים ושמפגשים פנים-אל-פנים צריכים להיות ברירת המחדל בפסיכותרפיה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם טיפול בווידיאו דרך האינטרנט היא חלופה ראויה לאי-טיפול בכלל.

לדוגמה (הפרטים בכל הדוגמאות שונו באופן שלא מאפשר זיהוי של המטופלים וכל דימיון לאדם אמיתי הוא מקרי בלבד), אשה שהגיע לטיפול מעיר אחרת במשך כמה חודשים רצופים, אבל לאחר שילדה, החליטה להניק את בתה והעדיפה לא לעזוב את הבית לפרק הזמן שנדרש לפגישה הטיפולית ולנסיעות הבנעירוניות. עבור מטופלת זו, אפשרה הטכנולוגיה המשך כמעט רציף של הטיפול שהיה נעצר לכמה חודשים, אלמלא האופציות לטיפול באינטרנט. מקרה אחר, הוא של סטודנטית שעברה ללמוד בחו"ל והמשיכה את הטיפול דרך הרשת. דוגמה שלישית היא של גבר צעיר שנפצע בתאונת דרכים והיה רתוק לביתו. הוא החל לפתח תסמונת פוסט-טראומטית והטיפול המהיר שהוצע לו דרך רשת האינטרנט סייעה לו להחלים מההפרעה הפוסט-טראומטית יותר מהר מקצב ההחלמה של פצעיו הגופניים. ודוגמה רביעית, היא של אדם שפיתח הפרעות חרדה אגורפוביות כה חמורות עד שלא הצליח אפילו לעזוב את ביתו כדי להגיע לפגישת ההיכרות הראשונה עם המטפל. עם אדם זה, נערכו הפגישות הראשונות באמצעות המחשב, עד שחלה הטבה במצבו והוא יכול היה להגיע בכוחות עצמו לפגישת פנים-אל-פנים.

לסיכום, פסיכולוגים אינם נוהגים אמנם לערוך ביקורי בית. יחד עם זאת,  הטכנולוגיה המודרנית, מאפשרת במקרים מסויימים להיעזר בה כדי לאפשר לאנשים המרותקים לביתם מסיבות שונות, או למטופלים שעברו להתגורר בערים ואף בארצות אחרות, להמשיך בטיפול ולהתגבר כך על מגבלות גיאוגרפיות ופיזיות. במקרים האלה, עורך הפסיכולוג, למעשה, סוג של ביקור בית אצל המטופל, על אף שאיש מהשניים לא עוזב את חדרו.