זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

מבוא

פרופ׳ אלי זומר

בפסיכותרפיה ויעוץ מתרקם קשר  אינטימי ומיוחד בין אדם הנזקק לשרות והנתון לעיתים קרובות במצוקה, לבין איש מקצוע האוחז בידע, במיומנויות ובכישורים אישיותיים רלוונטיים.  בעתיין של תכונות אלה בוחר המטופל להיוועץ במטפל ומעניק לו  את אמונו. למרות שבמקצועות רבים בבריאות הנפש מקובל שאנשי המקצוע, במיוחד הצעירים יותר, נתונים במסגרת הדרכתית והתייעצותית סדירה, אין כל דרך לאכוף בקרה אמיתית על המתרחש בכל פגישה טיפולית. משזכו מטפלים רבים בתארי המומחיות שלהם ומשהפכו לאנשי מקצוע עצמאיים, פורשים רובם מן ההדרכות ומסתפקים בהתייעצויות ממוקדות עם עמיתים לכשהם נתקלים בבעיות מיוחדות  באבחון או בטיפול. האינטימיות של חדר הטיפולים נותרת לרוב בלתי נגישה לאנשים מבחוץ, אפופה בסודיות המקצועית המתחייבת, באינטימיות האקסקלוסיבית המתבקשת ובמסתוריות מסוימת. תנאים אלה נועדו להעניק למטופל תנאים של דיסקרטיות מלאה שבה יוכל לברר בבטחה תהליכים נפשיים שונים.

התהליך הטיפולי מתרחש בין שני בני אדם הישובים, פיזית,  קרוב למדי זה לזה ושביניהם מתפתחים יחסי אמון  וקרבה הדומים במקרים רבים לטיב הקשר בין הורה לילדו. למרות שרוב ההורים מגדלים את ילדיהם בתנאים של אהבה ובטחון, קיים מיעוט שמועל בתפקידו ופוגע במי שעל שלומו הוא מופקד. למרות שרוב המטפלים עושים את עבודתם נאמנה, קיים גם בינינו מיעוט שמועל בתפקידו.

ספר זה עוסק ביחסי קירבה ואמון מקצועי שסטו מדרך הישר. תקוותי היא שקריאה בספר תבהיר למיעוט הקטן אך הבלתי זניח שבקרב עמיתי המקיים קשרים ארוטים עם מטופלים כי הם מעורבים בהתנהגות הרסנית, וכי הם זקוקים לעזרה מקצועית על מנת לבדוק את מניעיהם ואת התאמתם לשירות במקצוע טיפולי. אני מקווה גם  שהספר יעודד חשיבה בקרב קובעי מדיניות ההכשרה והרישוי במקצועות הטיפול ביחס לשינויים הדרושים לצורך הרתעת מטפלים עבריינים-בכוח, והטיפול באלה שמעדו, שיתרום להגברת המודעות הצרכנית של הציבור הרחב של המשתמשים בשירותי פסיכותרפיה ויעוץ. ספר זה מכוון גם לציבור הצרכנים של שירותי פסיכותרפיה ויעוץ. קריאה בספר עשויה להקנות למטופלים שלא נפגעו כלים בזיהוי קשרי טיפול המתפתחים בכיוון לא נאות. מטופלים שנפגעו ישאבו עידוד, כך אני מקווה, להתלונן ולסייע בביעור הנגע.

הספר עשוי כמארג השוזר בתוכו  מעשי תיאור וניתוח של הבעיה  מזוויות שונות. הוא כולל בתוכו גם את תרומתו של המשפטן דר’ עמנואל גרוס שניעות לנתח את שאלת האחריות המשפטית במצב בו מתקיימים קשרי מין בין מטופל למטפל. ניתוחו מעורר שאלות בדבר הצורך בשינויי חקיקה בישראל בעניין זה והוא פרוש בפני הקורא בסוף הספר, בפרק 15. את המחקר על נשים ישראליות שקיימו קשרי מין עם המטפלים שלהן, ערכתי בשיתוף עם ידידי הדר’ מאיר סעדון. הספר בנוי משלושה שערים. השער הראשון עוסק בתיאור הבעיה ומאפייניה ומחולק לתשעה פרקים. בפרק הראשון הקרוי "אהבה ותשוקה בהעברה-נגדית" מתוארים תהליכים תפיסתיים ורגשיים בסיסיים המתרחשים בכל טיפול פסיכולוגי ומהווים את השדה החוויתי שבתוכו מתנהלים רוב יחסי הגומלין הטיפוליים. הפרק שם דגש מיוחד על  הרגשות שהמטפל עשוי לפתח בתוך הטיפול כלפי המטופל. מדובר ברגשות המונעים בעיקר מצרכי המטפל והנובעים לרוב מעברו או מנסיבות  שאינן קשורות במטופל ובצרכיו. הפרק שם דגש מיוחד על נושא המעורר אי-נוחות ומבוכה בקרב אנשי המקצוע: אהבה ותשוקה בהעברה-נגדית. בפרק השני, "מין בקשר הטיפולי: תיעוד היסטורי ועיתונאי", נעשה מאמץ לתרום להפחתת ההכחשה ביחס לבעיה באמצעות פריסה בעלת אופי רפורטז’י של גלויי התופעה כפי שהשתקפה בביוגרפיות ובכתבים של פסיכולוגים מפורסמים, ומדווחים שמצאתי בארכיוני העיתונות היומית. הפרק השלישי סוקר את הספרות המדעית הבין-לאומית ביחס לעמדות מטפלים והתנהגויותיהם המוצהרות ביחס למין עם מטופלים בפסיכותרפיה. פרק 4  מתייחס למין בהקשר הטיפולי כאל קצה ברצף של התנהגויות שבהן למטפל יש תפקיד נוסף מול המטופל (למשל, שותפות עסקית). התנהגויות אלה מכונות "יחסים מקבילים". הפרק מתאר צורות שונות של יחסים מקבילים ומבהיר את הסכנות הגלומות בקיום קשרים כפולים מעין אלה.  בפרק החמישי, "כיצד זה מתרחש: דפוסים של אינטימיות פוגעת בין מטפל למטופל", אני מבקש לסייע לקוראים בזיהוי מצבים אופייניים בטיפול שעלולים להוביל לחציית גבולות ארוטיים. בפרק מובאים מקרים היפותטיים שבהם מתוארים דפוסים של אינטימיות מינית קלוקלת בקשר הטיפולי.  למרות שאני סבור כי קיום קשרי מין עם מטופלים אינו אלא ניצול מכפיר ומגונה של יחסי כוח בלתי מאוזנים, ניתן לעיתים לאפיין קווים באישיותם של חלק מהמטפלים הארוטים שעשויים להסביר (לא להצדיק) התנהגות כזו.  בפרק 6 אני דן בדפוסי אישיות שכיחים בקרב מטפלים פוגעים ומונה בעיות וליקויים אפשריים כמו קווים פסיכופתיים באישיות, הפרעות אישיות נרקיסיסטיות, מצוקה נפשית מצבית, כניעה מצבית לפתיינות של מטופלת, מחלת נפש, ושמוש בסמים או באלכוהול. החלטתי להקדיש פרק מיוחד לתיאור בעיה הזוכה למעטה חשאיות והסתרה אפל אף יותר מזה המופעל בקרב פסיכותרפיסטים שאחד מעמיתיהם סרח: ניצול מיני של מאמינים בידי כהני דת ויועצים חינוכיים. בפרק 7 אני מגדיר את תחום הייעוץ לבעיות אישיות הניתן על ידי הרועים הרוחניים לצאן מרעיתם, אני מתאר את גורמי הסיכון המיוחדים לניצול מיני בטיפול דתי כזה  ופורס בפני הקורא תיעוד עובדתי שמצאתי בנושא בעיתונות העולמית והישראלית. פרק 8 מנתח את הגורמים האישיים שעלולים להציב מטופלים בסכנה לניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ. בפרק זה מתוארים תלות-יתר, דמוי עצמי ירוד והתוצאות הנפשיות של התעללות והזנחה בגיל הילדות כגורמים שעלולים להפוך מטופלות מסוימות למטרה נוחה יותר לניצול מיני מאשר מטופלות אחרות. בפרק 9 החותם את השער הראשון אני מביא סיפור של מעשה טיפולי במטופלת שנוצלה בידי מטפל קודם. מפאת החובה לשמור על צנעת הפרט לא הובא בסיפור תיאור של מקרה אמיתי מסוים. הסיפור, המוצג אמנם כתיאור מהלך טיפולי, נכתב בהשראת מקרים אמיתיים מן הספרות המדעית, מניסיונם של עמיתים למקצוע שהתייעצו עמי, וממקרים אמיתיים בהם טיפלתי. עמל רב הושקע בהסוואת כל הפרטים המזהים. אי-לכך, אני יכול לקבוע בביטחון כי כל דמיון בין הדמויות המוצגות בפרק 9 לדמות כלשהי במציאות הוא מקרי בלבד, וכל מי שסבור כי מזהה הוא את אחת הדמויות אינו אלא טועה.

השער השני בספר, "מחקר על התופעה וטיפול בתוצאותיה" מכיל שני פרקים. האחד, פרק 10, מדווח בשפה מדעית על תוצאות מחקר שערכתי באוניברסיטת חיפה בשיתוף פעולה עם הדר’ מאיר סעדון על 27 נשים ישראליות שנוצלו מינית בפסיכותרפיה וייעוץ. ממצאי המחקר פורשים לעיני הקורא את התהליכים האופייניים לקשרים טיפוליים שהתדרדרו לקשרים ארוטיים, את הרקע הפסיכולוגי של אותן נשים שנפגעו, את האופן שבו נחווה הקשר המיני בשעתו, ואת התוצאות  הנפשיות של הפרשה בעת איסוף הנתונים למחקר. פרק 11 הבא אחריו, מתאר את העקרונות, הדילמות והאתגרים הניצבים בידי המטפלת הבאה, המקבלת לטיפולה את מי שנוצלה מינית בידי מטפל קודם.

השער השלישי עוסק הספר בסוגיות של שיקום, מניעה ואתיקה. בפרק 12 אני מציע תוספת לענישה שיש להטיל על אותם מטפלים שסרחו ושהרשויות הותירו בידיהם את רשיון העיסוק המקצועי שלהם: הערכה לצורך שיקום. בפרק זה  מודגש הצורך בשלילה של פסיכופתולוגיה קשה. נוכחותן של מחלות נפש או הפרעות אישיות קשות אינה מתיישבות עם פוטנציאל שיקומי, אך הפרעות נוירוטיות קלות יותר ומצבי משבר שבהן היה אולי המטפל המנצל נתון, עשויות להותיר לפחות חלק מהמטפלים הפוגעים כברי-שיקום. בפרק מתוארים גורמים נוספים שאותם חייב גוף משקם להעריך: הזירה והסגנון הטיפולי, התנאים והתהליכים של החזרת המטפל הפוגע לעבודה , ואיכות ההדרכה המקצועית שתינתן לו. בפרק 13 אני עוסק במניעה ראשונית של ניצול מיני בידי מטפלים. בפרק מוצעות תכניות להגברת המודעות והתקשורת הפתוחה בנושא בקרב אנשי מקצוע, בקרב המעסיקים, ובקרב הציבור הרחב. לסיומו של הספר אני מנסה, בפרק 14 לבחון מחדש את המקום של מגע גופני (לא ארוטי)  בפסיכותרפיה וייעוץ. על אף הבעייתיות העצומה שעלולה להיווצר עקב נגיעות פיזיות בטיפול, מתוארות בפרק גישות תאורטיות הנותנות מקום לגיטימי לנגיעה בפסיכותרפיה, נסקרת הספרות המקצועית ביחס להשפעות נגיעה על מטופלים, ומוצעים כללי זהירות בכל הנוגע  למגע גופני בין מטפל למטופל.

בנספח המשפטי המופיע, כאמור בפרק 15 , מוצג ניתוח משווה של חקיקה עולמית בעניין זה, מודגמות בו הבעייתיות המיוחדת של שאלת חופש ההסכמה לבעילה ביחסים שבין מטופל למטופלת בפסיכותרפיה, ומתוארים הקשיים שאליהם עלולה מערכת אכיפת החוק הישראלית להיקלע בבואה לחרוץ את דינו של פסיכותרפיסט ארוטי. בפרק מוצע תיקון לחוק העונשין שיאסור במפורש יחסי מין בין מטפל למטופל, בלי קשר לשאלה אם ניתנה הסכמה לכך מידי המטופלת ואם לאו.

לסיום המבוא, כמה מילים על ההתייחסות הלשונית למיגדר (gender) בספר. על מנת להימנע משמוש בשפה לא-סקסיסטית הייתי חייב להקפיד על שימוש באופציות לשוניות המתאימות לשני המינים בכל התייחסותי לפוגעים ולנפגעים. לדוגמה, הספר היה אז עוסק  במין בין "מטפל\ת למטופל\ת". כדי להימנע מסרבולים לשוניים כאלה, החלטתי שהספר ישתמש בעיקר במין זכר לאזכור שני הצדדים במערכת היחסים המקצועית. יחד עם זאת, מתוך הכרה בעובדה שכל קומבינציות המיגדרים האפשריות מיוצגות בתופעה המתוארת בספר זה, ימצאו הקוראים כי מפעם לפעם מיוחסים מיגדרים שונים לצדדים ביחסי הגומלין המנותחים בספר. 

זומר. א. (1999). יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ. אוניברסיטת תל אביב: פפירוס 
הערה: כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאת פפירוס ©.