זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

 

פרופ׳ אלי זומרניצול מיני בידי רבנים - ביקורת ספר וביקורת חברתית

פרופ' אלי זומר

על הספר "מין, שקרים ורבנים: שבירה של אמון מקודש"

 מאת ד"ר שרלוט רולניק שוואב

ISBN 1-4033-3805-1  Charlotte Rolnick Schwab, Sex, Lies, and Rabbis: Breaking a Sacred Trust. Bloomington IN: 1st Books Library, 2002, 277 pp ($14.95). 800.839.8640

 

פורסם ב מדור "ספרים" של "הארץ" 5.1.05 , עמ' 15.

 

האנלוגיה של היחסים שבין כהן הדת לרועה, ובין אנשי קהילתו לעדר צאן (מכאן גם המונח האנגלי עבור כהן דת pastor שמשמעה "רועה"), מאיירת את יחסי הכוח והסמכות השוררים בין הצדדים. הרב, האימאם או הכומר, הם המנהיגים של קהילת המאמינים שמתוכם באים לפעמים אלה הנועצים עמם בעניינים יומיומיים. לרבנים וכוהני דת  יש כוח רב יותר מאשר למטפלים נפשיים חילוניים בגלל שהם מלווים את משפחות המאמינים מעריסת הלידה ועד ערש דווי. כוחם עוצמתי במיוחד בגלל הנחת היסוד שהם מייצגים את האמת העליונה ומסוגלים לפרש את רצון האל. בניגוד למקצועות הטיפוליים, בהם הנשים מיוצגות בשיעור גבוה משיעורן באוכלוסייה, הדוקטרינה הדתית ברוב האמונות אינה מאפשרת לנשים לכהן בקודש. הזכות לתווך בין האלוהים למאמיניו שמורה, בדרך כלל, לגברים בלבד. כך, הופכים יחסי רבנים ונשים בקהילתם לזירה פוטנציאלית נוספת לדיכוי נשים בידי מעמד הכוח הגברי.

הרעיון שרב מסוגל לפגוע מינית באלה המכבדים את סמכותו, המשחרים לברכתו והמאמינים בו, צורם כמעט כמו הרעיון שאב מסוגל לפגוע מינית בבתו. למרבה הצער, כשם שגלוי עריות היא עובדה קימת (גם בחברה הדתית, כמובן) המושתקת לעיתים תכופות על ידי המשפחה, כך גם ניצול מיני מצד רבנים הוא תופעה מכוערת המושתקת, לרוב, על ידי הקהילה. ניצול מיני של מאמינים, במיוחד של נערי מזבח ומקהלה בידי כמרים זכתה לכיסוי ביקורתי נוקב בעיתונות העולמית ובעטיה חויבה כבר הכנסייה הקתולית לשלם מאות מיליוני דולרים כפיצויים שפסקו בתי משפט אמריקאיים לקורבנות.

רבים היו מעדיפים שבעיה מביכה כזו, תישאר ה"בעיה שלהם": של הגויים, של החילוניים, הרי "אצלנו אין דברים כאלה". עמדות כאלה תפקידן לשמר את הביטחון בתוקף האמונה הדתית ובצדקת דרכה. לא בקלות מוכנים מאמינים לקבל עובדות הסותרות הנחות יסוד, כמו אלה המעלות חשד שהרב, מקור המוסר ודרך הארץ, הוא גם עבריין מין.

כמו בחברה החילונית, שהיא ברובה חברה הגונה ושומרת חוק, גם בחברה הדתית, ההגונה ושומרת החוק, בדרך כלל, יש גם עבריינים וסוטים מדרך הישר. אלא שבגלל התגוננות, הכחשת הבעיה וההסתרה המוענקת לעברייני-מין דתיים מצד בני קהילתם, קשה מאוד לבדוק את ממדי התופעה בישראל. למרות זאת, בדיקה שערכתי בנוגע לדיווחים על בעיה זו בעיתונות הישראלית העלתה יבול של עשרות כתבות על פגיעות מיניות של אנשים דתיים בכלל ורבנים בפרט, בבנות משפחתם ונשים וגברים מקהילתם. כדי לשמור על צנעת הפרט השמטתי פרטים מזהים (הם שמורים עמי), אבל הנה רק דגימה זעירה ממה שפורסם:

  • מקומון באחת הערים הגדולות כותב ב-1992 כי בבית דין צדק של העדה החרדית מתנהל דיון בתלונות של כמה נשים חרדיות, שטוענות כי רב ביצע בהן מעשים מגונים במסווה של טיפול גניקולוגי. המאמינות הגיעו אליו לייעוץ רוחני בגלל בעיות פוריות.

 

  • ערב בחירתו למשרת רבנות בכירה ביותר בשנת 1993, פורסמו נגד אחד המועמדים האשמות חמורות ב"חדשות" וב"ידיעות אחרונות". על-פי מקורות אלה פגע הרב באשה שבאה להיוועץ עמו בעניין הנוגע למשלח ידה: הוא הציע לה הצעות ארוטיות וניסה לנשקה.

 

  • העיתונות היומית מדווחת בתחילת 1998 כי נחקרות האשמות נגד רב בכיר בישיבה יוקרתית על שבמשך שנים נהג לנשק תלמידים ולבצע בהם מעשים מגונים.

 

  • ב-2001 כותבים מעריב וידיעות אחרונות על רב ציוני ידוע שפגע מינית בנשים רבות מקהילתו.

 גם בארצות הברית התפרסמו במהלך השנים מספר שערוריות מין מביכות שבמרכזן עמדו רבנים מזרמים שונים. ד"ר שרלוט רולניק שוואב, מחברת הספר  "מין, שקרים ורבנים: שבר באמון הקדוש",  היא פסיכותרפיסטית יהודיה אמריקאית שמתמחה כעת בסיוע לנשים להחלים מפגעי הניצול המיני שחוו מידי רבניהן. היא עוסקת גם בהענקת סיוע לרעיותיהם של רבנים אלימים. ספרה הוא מסמך אמיץ ורב עוצמה המשלב שני סגנונות כתיבה: בחלקו זהו ספר זיכרונות שבו היא מגוללת את פרשת חייה, את  התנסויותיה המפחידות כאשת רב אמריקאי שפגע וניצל נשים בקהילתו ואת אלימותו כלפיה, ובחלקו זהו ספר במדעי החברה המתאר את הכוח הרב הטמון במעמדם של כוהני דת בכלל, ושל רבנים בפרט, ואת הקושי  הכרוך בערעור על שיקוליו של מי שנחשב פרשנו של אלוהים ויודע דבריו המוסמך. הספר הזה עוסק במעילה של רבנים באמונן של נערות ונשים יהודיות. הוא עוסק בבגידת הרבנים בקהילותיהם, בתורה וביהדות. על אף שהחיבור בין החלק האוטוביוגרפי של הספר לחלק העיוני שלו, די מאולץ ומניב תוצאה מטולאת ודיסהרמונית, עורר אותי הספר הקורא לבחון שאלות לא פשוטות כמו: מי מכשיר את הרבנים בשאלות של אתיקה מקצועית, איזה גוף צריך לבקר את איכות השירות המקצועי של קבוצה זו שבידה מרוכזות סמכויות ויכולות השפעה כה יוצאות דופן? וכיצד ניתן להבטיח סעד משפטי ונפשי לאלה שנוצלו על ידי כוהני הדת אך ממשיכות לחיות בקהילתם?

בספר שלושה חלקים. בחלק הראשון, המהווה כמחצית מנפח החיבור, מספרת שוואב את סיפור חייה ומשתפת את הקורא בזיכרונותיה כאשת רב שאישר בבית המשפט את מעורבותו בפרשיות ניצול מיני. בחלק זה היא מגוללת את תלאותיה כקורבן לאלימותו שפרצה משחשפה את נאפופיו. בפרק זה מנסה המחברת להסביר לעצמה ולקוראים כיצד התאהבה ברב שהפך ברבות הימים לבעלה וכיצד התעלמה מסימני הזהרה מדאיגים, שהיו קיימים שם קודם. היא מתארת את ההסלמה באלימות שספגה ממנו משסירבה לשתוק ולכבוש את סודם. אנשי מקצוע ומדע שאינם מעוניינים בסוגת כתיבה אוטוביוגראפית עלולים להתעייף מעט במעקב המציצני אחר קורות חייה של אישה פגועה זו. יחד עם זאת, ניתן לחוש כי על אף שהמחברת היא פסיכולוגית בעלת תואר דוקטור, כתיבתה היוקדת היא ביטוי של קורבן פגוע וכי בכתיבתה היא פונה אל אחיותיה הנשים בתקווה לעודד התנגדות להתנהגויות בזויות כאלה ולגייס את הקוראות לפעילות חברתית-פוליטית שתחשוף את הבעיה ותבער אותה.

בחלק השני של הספר מספרת שוואב את סיפורן של נשים אחרות שנוצלו בידי רבנים שסופרו לה אישית, שתועדו בבתי המשפט או שדווחו בעיתונות היהודית והכללית בארצות הברית. שוואב מעידה כי ברשותה למעלה ממאתיים סיפורי ניצול רבני מתועדים מכל זרמי היהדות. להערכתה, ולהערכת מומחים אחרים עליה היא מסתמכת, כ 20% מכל הרבנים חטאו בהתנהגות מינית בלתי הולמת מסוג כלשהו. לדעתה, כוהני דת נוצרים אינם שונים במובן זה משום שבעיה זו אינה אלא מקרה פרטי נוסף של ניצול מעמד הכוח הגברי.

בחלק השלישי של הספר סוקרת המחברת בקצרה את מחדלי הזרמים של היהדות האמריקאית בניסוח ברור של מדיניות רשמית ביחס להתנהגות מינית בלתי הולמת של רבנים ודרכי תגובה לעבירות כאלה. בחלק הרביעי של ספרה היא עושה שירות לקוראותיה ומחדדת עבורן את ההגדרות של הטרדה וניצול מיני. כאן היא גם מנסה לסייע לקוראות בזיהוי מוקדם של דפוסי אישיות העלולים לנבא התנהגות מנצלת ופוגעת מצד כוהני דת. שוואב מסיימת את ספרה בשרטוט קווים לתכנית החלמה נפשית עבור נשים שאמונן ברבניהן הופר ושכבודן חולל. ספרה של שוואב נושא את חותמה האישי המיוחד של המחברת שהיא לא רק קורבן של רב, אלא גם חוקרת בתחום ומטפלת מנוסה. נראה שהתנסויותיה הטראומטיות לא יצרו בה ציניות מרירה כלפי דתה. היא איננה מוותרת על זהותה היהודית על ואמונתה בבורא עולם. הספר משופע באמרות יהודיות ועבריות וניכר שניכוי העשבים השוטים מן הרבנות חשוב ויקר ללבה ומונע על ידי אהבתה לדתה ומורשתה.

החשש מ"לכבס בפומבי כביסה מלוכלכת" שמא תיפגע בקהילת המאמינים, מביאה רבנים רבים ומנהיגי קהילה דתיים להתנגד לפתיחת דיון פומבי ואמיץ בנושא. החשש מהמטת קלון על קהילתם מקשה עליהם לנקוט אמצעים של ממש בבית דין תורה או במשטרה כנגד עמיתים שמעדו. לביעור הנגע הזה מקרבנו על מנהיגי הקהילות הדתיות ופרנסיה לפעול בנחישות, גם אם בדיסקרטיות, כנגד התופעה. הצעד הראשון הוא איתות ברור לקורבנות כי יש מי שמוכן להאזין לקורבנות הניצול הרבני. הנזק הנפשי והרוחני שעלול להיגרם הן למאמינים שרבם סרח והן לדימויה של תורה גדול לאין שיעור מהנזק הרגעי למוניטין הקהילה שעלול להיגרם בחשיפת הפגיעה והטיפול בה. אם ימשיכו מנהיגים רוחניים להטות אוזן חרשת לתלונת של נפגעות, עלולות האחרונות להטיל ספק ביושרה של המערכת הדתית כולה, והמחשבה כי בורא עולם נטש אותם לאנחות עלולה גם לכרסם באמונתן ובאמונת מאוכזבים אחרים.

הקריאה בספר זה עשויה לנסוך אומץ בלבבות קוראות וקוראים לעזור עוז, לומר את האמת אודות התנסויותיהם ולבקש סיוע. אבל לא די בכך. כדי שקורבנות של ניצול רבני תעזנה להיחשף, עליהן להאמין לא רק שתוענק להן כתף תומכת, אלא שגם יובטח להן שלא תנודנה על שהעזו לפצות פה ולחשוף בכאבן את קלון הרב שסרח.