זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

19.6.11

מטופלים מבקשים לפעמים לדעת מה מקור הפרעת החרדה שלהם ומעונינים לרדת לשורשי הבעיה בטיפול הפסיכולוגי ולא להסתפק בטיפול בתסמיני ההפרעה בלבד.

מטופלים אלה, מניחים כי כל תסמיני החרדה נובעים מקונפליקט נפשי לא מודע ולא פתור. הנחת יסוד זו נשענת על המשגות פרוידיאניות שנטו להסביר באופן זה את כל הפרעות החרדה וייחסו את רוב הבעיות החרדתיות לקונפליקטים הקשורים בתוקפנות או במין. תהליכים כאלה עלולים, אכן, להתרחש ולייצר תסמיני חרדה. למשל במקרה של חווית ילדות טראומטית שזכרונה אינו נגיש למטופל. במקרה כזה, אדם יכול להגיב בחרדה בחשיפה לגרויים שמזכירים את האירוע הטראומטי המודחק מן הזכרון המודע. למשל, חייל שהשתתף בקרב קשה, עלול לפתח אובדן זכרון לגבי פרטי הקרב (אמנזיה דיסוציאטיבית). חייל כזה עלול להגיב בתגובת חרדה למראה מדיי צבא או אפילו לפתח חשש מיציאה מן הבית בגלל החשש הלא מודע להתקל בחיילים. פתרון הבעיה צריך, קרוב לוודאי, לכלול שליפה הדרגתית  של הזכרון ועיבוד שלו בטיפול.

 

יחד עם זאת, לא כל הפרעות החרדה נובעות נובעות מטראומות או קונפליקטים לא מודעים. חלק מהפרעות החרדה קשורות בקלקול ביוכימי במנגנוני בקרת החרדה במוח שנובע ממגוון סיבות כמו:

  • גורמים גנטיים
  • חשיפה לדחק בחיי היום יום (למשל, קידום בעבודה לתפקיד ניהולי)
  • גורמי אישיות (למשל, היעדר אסרטיביות)
  • תחזוקה לא טובה של הנפש (למשל, השקעת זמן מועטת בשעות פנאי, בקשרי זוגיות, משפחה וחברה, בבילוי, הרפיה ומנוחה)
כלומר, במקרים רבים, טיפול בחרדה אינו צריך, בהכרח, לנבור בעבר אלא יהיה יעיל יותר אם יכלול התערבות תרופתית, או הקניית מיונויות התמודדות ושינוי בסגנון החיים.
liora bw s

ליאורה זומר, מ.א

מטפלת באמנויות ופסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית ; לשעבר יושבת ראש ״טראומה ודיסוציאציה ישראל״ (ט.ד.י.)
למידע נוסף

eli bw

פרופ' אלי זומר

פסיכולוג קליני בכיר ופרופסור מן המניין (מומחה), בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה; לשעבר נשיא החברה האירופאית לטראומה ודיסוציאציה; לשעבר נשיא החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה
למידע נוסף