זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

22.6.11

ההנחה של מערכת הרווחה היא שילדים בסיכון יהנו מתנאים טובים יותר להתפתחות ושגשוג אם יוצאו מסביבתם המזניחה או הפוגעת ויועברו למקלטי חירום, פנימיות או למשפחות אומנה. אין ספק שרציונל זה תקף במקרים בהם ההורים פוגעים בילדים ואינם לוקחים אחריות על מעשיהם. אבל האם תמיד עדיפה הוצאת ילדים מהבית על השארתם בחיק משפחתם? אני תמיד סברתי כי במקרים שבהם ההורה לא פגע בילדו בצורה אכזרית או באופן כרוני ובמקרים שבהם ההורה לקח אחריות על מעשיו והראה דאגה לסבל שנגרם לילד - יש מקום לשקול את שיקום המשפחה השלימה. דעתי הושתתה על התפיסה שאין למהר ולגזול מילדים את הזכות לגדול במשפחתם וכי הורה "לא מושלם" המוכן לקבל הדרכה וטיפול כדי להשתפר, עדיף אין מונים מחבורת מדריכים זרה וסביבת ילדים שחלקם סובלים מהפרעות נפש והתנהגות. דעתי הייתה גם מבוססת על ראיות מחקריות מרחבי העולם שהצביעו על כך שילדים המוצאים מהבית עלולים להפגע במסגרות החדשות ואפילו לסבול שם מהתעללות.

 

בימים אלה מתפרסם דוח של מכון חרוב שעקב אחר ילדים שהוצאו מסביבתם כדי להעניק להם סביבה טיפולית שתבטיח להם עתיד טוב יותר. עכשיו עומד לפנינו דוח על הנעשה בישראל ושחובר בידי ד"ר רמי בנבנישתי ממכון חרוב ואוניברסיטת בר-אילן ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטיטיסטיקה וממצאיו חייבים לערער את אמות הסיפים משום שהם מעידים כי שירותי הרוחחה זקוקים לניעור רציני. מסתבר כי בהשוואה לילדים בקהילה, ילדים שהוצאו מביתם מעורבים פי שלושה בפלילים, נושרים פי שניים יותר מבית הספר, זכאים פחות לבגרות, וילדות שהוצאו מהבית עברו פי שלוש יותר הפלות ופי שלוש יותר לידות מילדות בקהילה.

liora bw s

ליאורה זומר, מ.א

מטפלת באמנויות ופסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית ; לשעבר יושבת ראש ״טראומה ודיסוציאציה ישראל״ (ט.ד.י.)
למידע נוסף

eli bw

פרופ' אלי זומר

פסיכולוג קליני בכיר ופרופסור מן המניין (מומחה), בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה; לשעבר נשיא החברה האירופאית לטראומה ודיסוציאציה; לשעבר נשיא החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה
למידע נוסף