זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

לאחרונה פורסם מאמר מחקרי חדש בכתב העת Psychological Science על יכולות הזכירה של שוטרים ביחס לפרטים אליהם נחשפו תחת מצב של דחק נפשי. בניסוי שערכו צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לוריין הופ מאוניברסיטת פורטסמות, נתנה לשוטרים מטלה לתקוף בכל הכוח ובשיטות שונות של לוחמת פנים-אל-פנים שק איגרוף גדול. הם עשו זאת תחת עידוד ודירבון מתמידים של מדריך לוחמה והצטוו לעשות זאת עד כלות כוחותיהם. פעילות גופנית כזו במאמץ שיא, דמתה למאמץ במרדף אחר עבריין נמלט או מאבק לריסון עבריין ולא ארכה יותר מדקה או שתיים. קבוצת ביקורת של שוטרים רק צפתה בחבריהם תוקפים את שק האיגרוף.

לאחר ביצוע משימה זו נעשתה לשוטרים הצופים ואלה שתקפו את שק האגרוף סימולציה של מפגש עם עבריין מסוכן בתוך דירתו. בתום הסימולציה נשאלו השוטרים שאלות בדבר פרטים שונים הנוגעים לזיהוי העבריין המדומה והסביבה בה התרחש תרגול העימות עמו. נמצא כי הקבוצה שנחשפה למאמץ פיזי תחת תנאי דחק של דירבון מדריך קרב מגע, זכרה הרבה פחות טוב פרטים שונים אליהם נחשפו לפני זמן קצר, בהשוואה לקבוצה שצפתה. מספיקה הייתה חשיפה של 60 שניות של מאמץ תחת דחק כדי לפגוע משמעותית באיכות הזכירה של השוטרים.

מחקר זה הוא חלק מסדרת מחקרים הבודקת את מגבלות הזיכרון של עדי ראיה, בכלל, ועדויות שוטרים תחת דחק, בפרט. הוא מתפרסם בכתב עת הנוהג גם לפרסם מאמרים העוסקים ב"זיכרונות כוזבים", מאמרים שבהם נוהגים סניגורים לנגח בבית המשפט את אמינות תלונתן של קורבנות של תקיפה מינית. 

המחקר של הופ ועמיתיה, מראה שחשיפה קצרצרה של שוטרים לתנאי דחק פיזי ברמת איום קלה, שיבשה את זיכרונם ביחס לפרטים שונים אליהם נחשפו בעת סימולציה של עימות עם עבריין. יחד עם זאת, ברור שהשוטרים לא שכחו את מהות המצב אליו נחשפו. כלומר הם זכרו שהיו מעורבים בסימולציה של תקיפה גופנית וסימולציה של עימות עם עבריין אבל שכחו פרטים שונים הקשורים בסביבה אליה נחשפו.

נערות ונשים הנחשפות לאירועי אמת מאיימים, עלולות אף הן ללקות בשיבושים שונים בזיכרון, אבל רבות מהן זוכרות את מהות האיום אליהן נחשפו: התקיפה המינית וזהות התוקף.

המכנה המשותף לשיבושים בזיכרון השוטרים וזיכרונן של שורדות תקיפה מינית הוא שהקשב תחת דחק ממוקד במהות איום. הקורבן מביט אל קנה האקדח המאיים עליו אבל עשוי שלא לקדד בזיכרונו את השעה המדוייקת שבה הותקף או את צבע נעליו של התוקף. קורבן התקיפה המינית עשויה, אף היא, לזכור את כאב התקיפה ואת זהות התוקף, אבל לא לקדד כלל (ועל כן גם לא לזכור)  פרטים אחרים, שעשויים להיות חשובים לעדות בבית המשפט, אבל לא חשובים ומהותיים כלל לחוייתה בזמן הטראומה.