זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

בתאריך 7.5.12 יתקיים בקיבוץ שפיים יום עיון של העמותה "טראומה ודיסוציאציה ישראל" (ט.ד.י.) בנושא "טכסים, טראנס ודיסוציאציה: היבטים אנתרופולוגיים ופסיכופתולוגיים". לעיון בתכנית הכנס לטופס הרשמה, לחצו כאן. 

על אף שהפרעות דיסוציאטיביות תועדו בספרות במדעית למכביר ב 100 השנים האחרונות ולמרות שקיים מחקר איכותי רב המתעד את התופעות ומתקף אותן, ההפרעות הן עדיין בלתי מוכרות לאנשי מקצוע רבים, במקרה הטוב, ושנויות במחלוקת או אף זוכות להכחשה וביטול מצדם, במקרה הגרוע. אחת הביקורות המושמעות על ידי חוגים ספקניים היא שההפרעות האלה קיימות בעיקר בארצות הברית, שהן תולדה של השפעה חברתית וסוגסטיה מצד מטפלים להוטים, ושהן אינן מתועדות בתרבויות אחרות, ועל כן, יש ספק ביחס לתוקף האוניברסאלי שלהן. 

דיסוציאציה היא מנגנון טבעי לאדם ואנחנו משתמשים בצורות שונות לניתוק מנטאלי בחיי היום-יום. למשל, אנשים חולמים בהקיץ, שקועים בצפיה בסרט או עבודה במחשב תוך ניתוק מן הסביבה.  או למשל, בעת עבודה רוטינית, אנשים יכולים לעשות פעולות מורכבות (כמו נהיגה) ובמקביל להיות שקועים בחשיבה על דברים אחרים. אנשים גם מעונינים לחוות דיסוציאציה, הן כפעילות פנאי (למשל בריקודי טראנס) והן כחוויות רוחניות המדמות את התנתקות הנפש מהגוף וחיבורה לכוחות הבריאה. זה קורה בטכסים אקסטאטיים המלווים בתנועה, תפילה וקצב בדומה לפרקטיקת תפילה של קבוצות חסידים מסויימות ובפרקטיקות רוחניות בדתות אחרות.

דיסוציאציה מסייעת גם להתמודד עם מצבים מאיימים. למשל, לא פעם כשמרואיינים אנשים שחוו אירוע קשה כמו תאונת דרכים או אירוע טרור הם אומרים "הרגשתי שזה היה כמו בסרט" או :"כמו חלום", כעדות לתחושת הדראליזציה: נתוק והתרחקות מהמציאות שההגנה הדיסוציאטיבית כזו מעניקה. כמובן, שאל נוכח התעללות בילדות, ילדים יכולים למדר את החוויות והזיכרונות הקשים (אמנזיה דיסוציאטיבית) או לפתח הפרעות בזהות ("זה לא קורה לי אלא למישהי אחרת").

מנגנוני הגנה מועילים אלה, עלולים גם להתקע ולהמשיך לעבוד גם כשאין בהם צורך. במקרים כאלה, ההגנות המועילות, עלולות להתפתח לפתולוגיה הפוגעת בתפקוד ובאיכות החיים.

איך באות תופעות דיסוציאטיביות לידי ביטוי בתרבויות העולם? ובכן, אין כמעט תרבות שבה אין טכסים המקדמים שינויים במצבי המודעות וכמעט אין תרבות בעולם שבה אין ביטוי הדומה להפרעת זהות דיסוציאטיבית ושבה מאבדים את השליטה בגוף תוך השתלטות של "ישות אחרת" ואובדן זיכרון לגבי המתרחש. זה מה שקורה באיחוז שדים, רוחות או איחוזי אלוהות בתרבויות העולם. המשגה של בעיות נפשיות כביטויים של "לא אני" היא רווחת למדי. למעשה, בערבית, הביטוי לחולה נפש הוא "מג'נון" שפירושו "מי שאחזו שד" (ג'ין). 

לסיכום, הכנס בחודש הבא יפגיש את משתתפי הכנס עם ביטויים מגוונים של תופעות דיסוציאטיביות בתרבויות העולם ויתמודד עם הטענה שתופעות והפרעות דיסוציאטיביות הן תופעות נדירות וספציפיות לעולם המערבי.