זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy

הקיץ הגיע ועמו תקופת החופשות. לאורך כל השנה, ובקיץ בפרט, יוצאים גם מטפלים לכנסים ולהשתלמויות וגם לחופשות לצורך התרעננות ו"הטענת מצברים". מטפלים זקוקים לחופשות ו"פסקי זמן" כמו כולם. על אף שנראה כאילו מטפלים יושבים כל היום על כורסאות נוחות ומשוחחים עם אנשים מעניינים לפרנסתם, כל שעה טיפולית היא אתגר מורכב בפני עצמו, עולם ומלואו של רגשות רבי עוצמה, קונפליקטים, כמיהות, כעסים ומצבי סיכון. זו עבודה מעניננת, אבל פסיכותרפיסטים עובדים בעבודה שוחקת, וללא לקיחת הפסקות תקופתיות למנוחה או השתלמות גובר אצלם הסיכון לשחיקה נפשית. במצב כזה, מעטים המטפלים המסוגלים עוד להיות לעזר למישהו.

על אף כל זאת, קורה שמטופלים מגיבים בעוצמה לידיעה שהמטפל/ת שלהם יעדר לזמן מה. תגובות המטופלים שונות ומגוונות וכולן בעלות תוקף ומשמעות. אין תגובות שגויות או נכונות ליציאת המטפל לחופשה. התגובות הן ייחודיות כמו שכל מטופל הוא ייחודי. יחד עם זאת, הנה כמה תגובות אופייניות:

הקלה – טיפול פסיכולוגי הוא לפעמים תהליך לא קל. הוא עלול להיות מפרך, מאתגר ולפעמים משעמם (למשל, כשצריך לתרגל מיומנויות חשובות). במקרים כאלה, הפסקה זמנית של הטיפול היא גם בבחינת יציאה מבורכת לחופשה של המטופלת. יחד עם זאת, אנחת רווחה גורפת מצד המטופלת עלולה להיות סימן לבעיות משמעותיות בקשר הטיפולי ואז יש מקום שתשאל את עצמה אם היא צריכה להאט את הטיפול? להגביר את הקצב שלו, לדבר על בעיות בקשר עם המטפל או על הבעיות האמיתיות המטרידות אותה.

אדישות – יש מטופלות שמקבלות את חופשת המטפל כל כך בקלות עד שמתעורר חשש לגבי משמעות הטיפול עבורן. הרי אם העבודה הטיפולית היא חיונית ומעוררת שינוי נפשי הרי שצפוי שהפסקתה הזמנית תחווה כמפריעה או אפילו יותר מכך. אם היעדרות המטפל היא באמת לא עניין גדול הרי שיש מקום לשאול אם לטיפול יש בכלל השפעה על המטופלת? האם יש "כימיה" בין המטופלת למטפל? האם היא מתגוננת ונמנעת מלעסוק בתכנים המשמעותיים, או שמא המטפל מנווט את הטיפול למים שקטים (אבל שאינם דווקא מחוז חפצה של המטופלת)?

רוגז – המטופלת עשויה להיות על סף פריצת דרך בטיפול, בעיצומו של משבר ביחסים או במצב נפשי גרוע בזמן ההודעה על היציאה לחופשה. התזמון הגרוע הוא מעצבן, במקרה הטוב. משום שהיציאה לחופשה, לרוב, אינה מתואמת עם המטופלת ועם צרכיה, זו היא התגובה השכיחה והמובנת ביותר להפסקה הזמנית והחד-צדדית בטיפול. אם ההודעה נמסרה למטופלת מבעוד מועד, חשוב לשוחח עם המטפל על מה היו התקוות ביחס למה שיקרה בטיפול אם המטפל לא היה יוצא לחופש ועל דרכים להתמודד עם האכזבה.

התמוטטות – יש מטופלים שהיעדרות המטפל נחווית על ידם כטראומטית ממש. קשר טיפולי עשוי להיות ,בתקופות מסויימות בחיי מטופלים, קו אספקה חיוני של ביטחון, תמיכה, נחמה ועידוד. מטופלים לא מעטים מגיעים לטיפול כשהם מבודדים מבני משפחה וקשרי חברה והקשר הטיפולי הופך עבורם למערכת יחסים משמעותית ביותר. הפסקה זמנית של הקשר עלולה לעורר חוויות נטישה קודמות, תחושות בדידות, אובדן, דחייה וייאוש. יש מטופלים החווים בעת כזו ספיקות בלתי נסבלים ביחס לשאלה אם המטפל בכלל ישוב לטפל בהם לאחר היעדרותו. על אףֿ המשבר שעוברים מטופלים כאלה בזמן חופשת המטפל, תקופה כזו עשויה גם להיות הזדמנות להיווכח שיש בכוחם לשרוד פרידה זמנית וכי ניתן לחדש את הקשר הטיפולי המיטיב גם אל נוכח האכזבה מהפרידה הזמנית הכפויה. חשוב במצבים כאלה לאתר את מערכות היחסים והמשאבים החלופיים שיכולים לעמוד לרשות המטופלת, כולל מיומנויות הרגעה וטיפוח עצמיים ולמצוא דרכים קונקרטיות או סמליות לשמירת הרצף בקשר הטיפולי גם בזמן החופשה.

לסיכום, פסק הזמן של חופשת המטפל מעניק למטופלים הזדמנות להרהר בתגובות דומות שהיו להם במצבי פרידה, להרהר במצב הטיפול ובנושאים שיש להעמיק בהם ולהתכונן לשוב למסע הטיפולי בכוחות מחודשים מייד עם שובו של המטפל מחופשתו.